אוכל, חֵבְרה (Social Food Blog) – הבלוג המוביל למתכונים, חוויות קולינריות, והסיפור החברתי סביבם

לפני כמה שנים הייתי בטוסקנה בפעם השניה, משהו מהעבודה, וכיוון שכך היינו עם מדריך. היינו קבוצה של אנשים באותו גיל פלוס מינוס, כולם באותו ראש, רובם חברים או מכרים טובים, והמדריך. עד אז חשבתי שטיולים עם מדריך זה משהו מתיש ומעיק, ומיועד לאוכלוסית גיל הזהב. בפועל זה התברר כחוויה נפלאה ומעשירה, כאשר הייתי באותם מקומות בהם ביקרתי בפעם הראשונה, רק שהפעם הבנתי את הרקע לגבי המקום, את ההיסטוריה, ולענייננו – את הסיפור סביב העולם הקולינרי המקומי.

שם למדתי בפעם הראשונה את ההבדל בין Ristorante ל Trattoria שהיא מסעדה קטנה יותר, פחות פורמלית, ולרוב בניהול משפחתי. למה אני מספר את כל זה ? כי אותו מדריך לקח אותנו לטרטוריה שכזו, אני לא זוכר אם זה היה בסיינה או בפירנצה, אבל שם טעמתי בפעם הראשונה את מרק הריבּוליטה (כן כן, עם דגש ב"ב"), ועוד דברים מעניינים לפוסטים אחרים, כמו Tripe ועוד.

ריבּוליטה בתרגום סילמולטני = מחומם \ מבושל מחדש. הרעיון הוא שכמו מאכלים טוסקניים עניים רבים, היו אוספים את שאריות המזון שנשאר, ומכינים מהן משהו אחר. למרק מספר רב של גרסאות, אבל הבסיס תמיד היה שעועית, לחם יבש, עלי קייל (Kale, סוג של כרוב, ארחיב בהמשך), עגבניות ושלל ירקות, לרוב אפילו מרק המינסטרונה שנשאר. התוצאה היא מרק חורפי עשיר ומשביע, סמיך ממש כמו נזיד, ויש שיגידו שבמרק הקלאסי כאשר מעמידים כף ישרה היא אמורה לעמוד ולא ליפול.

כשחזרתי חיפשתי הרבה את המתכון, ובסוף הרכבתי משהו ממספר מקורות שונים, שאחלוק כאן איתכם. אצלי זה קוצר שבחים כל פעם.

המצרכים:

2 בצלים קצוצים לקוביות

1 כרשה שטופה וקצוצה (לחתוך לאורך באמצע ולשטוף חול מבפנים)

4   גזרים חתוכים לאורך ולשלוש פלוס מינוס

4 תפו"א חתוכים לשלוש

חתיכת דלעת חתוכה לחצי כדי שתתבשל באותו זמן כמו השאר

6 עגבניות קטנות אדומות מגוררות

3 שיני שום קצוצות

400 גר' שעועית לבנה מושרית לילה (או שעועית מבושלת קפואה)

2 כפות גדושות של רסק עגבניות

1 שורש סלרי קלוף וחצוי ("שתלטן עלוב שכמותו !")

1 שורש פטרוזיליה קלוף וחצוי לאורך

צרור עלים לתיבול – רוזמרין, סלרי, פטרוזיליה, דפנה ("בוקה גרני" עלק)

2 חבילות עלי מנגולד (סלק) קצוצים גס, ללא העורק הלבן באמצע *

שתי כפות גדושות ציר עוף, להמיס בכוס מים רותחים. ניתן להשתמש בציר ירקות למי שרוצה לשמור על המרק צמחוני, או סתם במים כמוצא אחרון בלבד.

מעט שמן זית

מים רותחים לכיסוי

מלח ופלפל.

1 ג'בטה יבשה. הכי טוב לחתוך אותה לאורך, להשאיר את שני החצאים בחוץ ללילה לפחות. לאחר מכן להסיר את הקרום לחתוך לקוביות גדולות.

* רק מילה על העלים לפני ההכנה. במקור משתמשים ב Kale שהוא עלה ממשפחת הכרוב. משום מה כשהמרק "עשה עליה" לארץ, כמעט כולם מכינים אותו עם מנגולד. אני בעד, מדובר בירק שאני מאוד אוהב, ומתאים מאוד.

ההכנה:

אין יותר פשוט : מחממים את שמן הזית בסיר, מטגנים את הבצל לשקיפות, ומוסיפים את הירקות מהקשה לרך. בסוף מוסיפים את השום שלא יקבל טעם מר.

מוסיפים את העגבניות והרסק, מטגנים עוד שתי דקות, ומוסיפים את השעועית והעלים.

מכסים במים והציר עד לגובה הסיר,  מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש לבישול עד שכל הירקות והשעועית רכים, כשעה וחצי עד שעתיים.

חשוב לבחוש מדי פעם שלא ידבק לתחתית הסיר. לפני שמוכן לבדוק תיבול ולהוסיף מלח ופלפל לטעמכם.

לפני ההגשה מערבבים פנימה את קוביות הלחם, ונותנים להתבשל עוד כמה דקות. יש כאלו שמכניסים לתנור לקבלת יציקה קלאסית, אני מוותר.

בתאבון ולילה טובה .